עניין הזמן עולה רבות בקרב אמהות רבות שאני מלווה. אין לי זמן ואין מקום לעצמי. תינוק חדש תובע את כל תשומת הלב, הילדים מלאים בפעילויות ואני איתם, אין שניה לנשום
. אני מאמינה שגם כשאין זמן, תמיד יש זמן! אפשר, רצוי ואף הכרחי למצוא רגעים לעצמי. מוצאת את הזמן זה נותנת מקום לעצמי, למי שאני, לרצונות, לאהבות, לתחביבים... לכל מה שהוא הגרעין מתחת לכל התפקידים שאני ממלאה בחיים. זה מהותי עבור הנפש. תמיד יהיה עוד משהו או מישהו שצריך ממך משהו, והוא בדרך כלל צועק חזק, כך שאת לא יכולה לפספס.
אז איך בכל זאת תוכלי למצוא זמן? האמת שזה בכלל מתחיל מבפנים- רוצה שיהיה לך זמן, תצרי אותו! אם לא את תתני לעצמך מקום אף אחד אחר לא ייתן לך אותו במקומך.
פשוט? לא תמיד... אציג פה כמה רעיונות איך להתמקד ברגעים בכל יום ולהפוך אותם למשמעותיים. שגרת בוקר: דמייני כמה נעים יכול להיות להתעורר ברוגע ולא בתוך מתקפה, בה כל אחד זקוק ממך למשהו. כשאת קמה לבד, יש לך את הזמן להתעורר לאט, בנחת ולהיות פנויה אל הילדים כשהם מתעוררים. נסי בבקרים הקרובים לקום רבע שעה לפני בני הבית האחרים ולראות את ההשפעה על הבוקר ומהלך היום. מדהים איך רבע שעה של שקט יכולה לשנות את היום כולו. אני מכירה על בשרי את הטענה לפיה שעות השינה הן גם ככה מועטות, לכן אני מכינה מראש בערב את כל מה שאפשר ומסתפקת ברבע שעה לעצמי לפני שכולם מתעוררים. בזמן הזה אני מתעוררת, מתלבשת, שותה מים וכותבת קצת על היום שיהיה לי. ניתן ורצוי להפריז בתיאורים להעלאת מצב הרוח! פנטזי, מה כבר יקרה... אם נשאר לך זמן נוסף, הליכה, מתיחות או יוגה הן פתיחה נפלאה ליום.
והכי חשוב-אם לא הצלחת, אל תכעסי על עצמך. תמיד אפשר לשנות והכל מתחיל מחמלה עצמית. עבודות הבית והתמקדות: מכירה את זה שעד שכבר התפנה לך זמן, הכביסה והכלים קוראים לך מרחבי הבית? אם החלטת להתפנות אליהם, תהיי שם, בלי לחשוב על מה שאת לא מספיקה במקביל. את הזמן השקט תוכלי להקדיש לפעילויות שדורשות את הקשב המלא שלך, כמו קריאה, כתיבה ומנוחה (כולל הפסקת קפה, גם היא דורשת את בלעדיות לפעמים!) בזמן הזה הכביסה והכלים מונחים במקומם, מחכים לזמנם. ואם הדעת מוסחת מחזירה אותה לכאן ועכשיו. מתמקדת בדבר אחד. עבודות הבית אפשר ורצוי לעשות כשהילדים איתך. גם אם הם לא לוקחים חלק, נפלא להוריד לתלות, לקפל, לסדר ולשטוף ביחד איתם. גם מצפיה אפשר ללמוד המון והם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהתנהלות הבית השוטפת. שגרת ערב-תודה: רגע לפני שהיום נגמר ואת צוללת אל השינה המתוקה, עוצרת ואומרת תודה. אולי זה ירגיש קצת מאולץ בהתחלה, אך יהיה קל וזורם יותר בהמשך. תמיד יהיו דברים נוספים שנרצה להשיג, ההבדל הוא נקודת המבט. במקום להתבאס ממה שאין, נסי להתמקד במה שכבר קיים אצלך, גם הדברים הפשוטים וכביכול מובנים מאליהם. התודה מחלחלת אל השינה והיא סגירה נהדרת בהרגשה טובה וחיובית של היום. אשמח לשמוע בתגובות מה את לוקחת לחייך או איך את פועלת בעצמך ליצירת זמן ומקום לעצמך, וכמובן כל שאלה.