עד ממש לא מזמן שהיו שואלים אותי מה במה אני עובדת הייתי מתכווצת, ממלמלת שאני אמא וגם בתהליכי הקמת עסק,
דולה פוסט פארטום.
מכירים? בעיקר בעיקר רציתי שיעזבו אותי בשקט ויעברו לשאול מישהו אחר. אני יודעת מה אני שווה וזה מה שחשוב, אמרתי לעצמי בלב. קרו דברים בחודשים האחרונים. הכנסתי ילד לגן, אחרי כמעט 3 שנים בבית, התמודדתי עם התקפת אלרגיה לשמש, שהוציאה אותי מדעתי, הביאה איתה תופעות לא נעימות בלשון המעטה והתמודדויות קשות. השקעתי בליווי עסקי וחשבתי שיתן לי תשובות, שיביא לי לקוחות. קרו הרבה דברים מסביבי והמשותף לכולם היה ההבנה הפנימית העמוקה והבסיסית שורשית ממש, שהכל לטובתי הגבוהה. לא משנה מה קורה, הוא שיעור עבורי, עלי להבין מה הוא רוצה לספר לי. להקשיב. הפכתי אובססיבית משהו להקשבה הזו, עד שרציתי שחרור ממנה. קרו הרבה דברים, תהליך. בשלב כלשהו שחררתי את התוצאה, התמודדתי עם מה שבא ובעיקר הבנתי שאף אחד לא יתן לי תשובות מבחוץ. התשובות אצלי, קצת אמונה. עכשיו בואו תשאלו אותי מה אני עושה. היום אני מלווה נשים לקראת אמהות והנקה מלווה נשים אחרי הלידה. מנגישה את הידע הכאילו פשוט וטבעי שפעם כולן ידעו והיום לא. אני מגיעה להרגיע, לחבק ולתת ידע וכלים שיעזרו לכל אמא שתזמין אותי אליה לדעת להגיע אל המקום הנכון לה, לקבל עזרה בהנקה, גם אם תחליט לא להניק. לקבל טיפים שימושיים ועולם מלא בתוכן חדש על החיים אחרי הלידה.
תמיד אמרתי שנולדתי בתקופה לא נכונה, כמה עשורים מאוחר מידי.
הנשמה שלי שייכת לארץ ישראל הישנה, או אולי בכלל לפעם מזמן,
עת ישבו הנשים, עבדו עם הידיים ונהנו מחברה נשית משובחת ועוטפת.
הידע הפשוט והטבעי הזה הגיע אלי ביחד עם לידתו של אמיתי,
כאילו יחד איתו נולדו אצלי כל כך הרבה תגליות חדשות
שתמיד היו שם
ועכשיו הן נוכחות-קיימות בחיי בזכותו. אני מתרגשת עבור כל אישה בהיריון על המסע שהיא עוברת ועוד תעבור.
ומעודדת כל אחת להגיע לשיחה עוד בהיריון ולהתכונן לדבר שכל כך קשה להבין אותו לפני שהוא קורה- להיות אמא.