דמיינו לכם לפטופ חדש, מזגן, שקט דממה ו-2 ילדים עם סבתא ואבא בבריכה. סוף סוף התפניתי לעניינים הפחות דחופים וההכי בוערים וחזרתי לכתוב פה משהו קטן שישב לי על הלב.
מההתחלה.
אני אמא מזה 3.8 שנים. לפני ההיריון של אמיתי בכורי המתוק לא העסקתי את עצמי יותר מידי במחשבות על סוג האמא שאהיה. הגיע הרגע בו ידעתי שאני רוצה ומוכנה להיות אמא, וזהו.
כמו קסם, ברגע שנולד אמיתי, התחילה הדרך המופלאה שלי כאמא חדשה בעולם. לפעמים לא נעים לי להודות בזה, אבל היה לי נפלא, סוג של מושלם.
את מקום העבודה הקודם שלי לא עזבתי. לא התחייבתי לכלום, אך רציתי לשמור את האפשרויות שלי פתוחות, אולי פתאום יתחשק לי לחזור וימאס לי לבלות את רוב זמני בבית בין 4 קירות עם תינוק, מתוק ככל שיהיה?
אך הזמן עבר לו ולקראת חגיגות השנה לאמהות ולאמיתי הבנתי שהמציאות שלי כבר אחרת, שאני נשארת עם הבן שלי בבית ומכניסה מסגרת חיצונית לחיינו כשיתאים.
ואכן בילינו לנו יחד, רוב הזמן מחוץ ל-4 הקירות עם חברים וחברות, בעיקר כאלו בלי ילדים, אני קצת חריגה בנוף שלי, זה ידוע ובסדר גמור.
אמיתי גדל לו עוד קצת והתחיל לבלות במשפחתון בחברת 3 ילדים, אך חודש אחר כך כבר נולדה נעמי.
כך הבנתי לי לאט לאט שמרכז חייהם של ילדי הוא בבית, וגם מרכז חיי איתם. הם יוצאים בסביבות גיל שנה וחצי למסגרת שנבחרה בקפידה, ועד אחת חוזרים אל המרכז, אל הבית.
בחירה דו כיוונית.
התובנות האלו הובילו אותי לחיפוש כיוון חדש בחיי המקצועיים, כיוון שיאפשר לי להיות בבית עם ילדי ולצמוח מבחינה מקצועית בעצמי.
ובעצם כבר היה לי ברור לפני כן שהכיוון המקצועי הקודם לא היה מדוייק וידרש חיפוש מעמיק יותר, כך שהתקופה בבית עם ילדי אפשרה לי את החופש לחקור ולבדוק, לבלות איתם ולחפש לי דרך חדשה.
לא בדיוק ברור מה השפיע על מה, רק יודעת שהיתה הפריה כיפית בין האמהות למקצוע, בין חוסר הסיפוק המקצועי שחוויתי ובין הסיפוק הנפלא באמהות.
מוצאת את הקול הפנימי, מתגברת על הקולות חיצוניים.
לפעמים אני מרגישה קיצונית בסביבתי, אך נהנית להסביר לכל מי שמוכן לשמוע על יתרונות ההנקה המאוחרת ועל השימושים לחלב אם, לא קונה הביתה במבה ושות ומשתדלת לספר על תחליפים נפלאים לנשנושים, גומלת מוקדם ומשתמשת בחיתולים אקולוגיים (אולי בפעם
הבאה בלי חיתול בכלל?), מטפלת בילדי בעזרת שמנים ותרופות טבעיות...
מהצד נשמעות מידי פעם גם אמירות על חוסר מימוש הפוטנציאל. אחרי שלמדתי תואר שני בחרתי מקצוע מאוד לא מוכר ולא אקדמי, ובכלל עסק מהבית עם ילדים קטנים זו לא עבודה.
זה לא קל, מצריך חשיבה תמידית וביקורת אבל זה מוזר, משהו בי מאז שהפכתי אמא לא מתרגש מכל אלו, לראשונה בחיי.
אני שומעת, מקשיבה, לעיתים מסבירה, אך יודעת שאני בטוב. שזו הבחירה שלי לשנים הקרובות והיא נפלאה לי, לבעלי ולילדי.
אני אוהבת להשקיע, לאפות ולבשל, ליצור ולתפור, ולעשות את כל זה מהבית.
זו הדרך שלי, יודעת מבינה מעריכה ומקבלת דרכים אחרות, יודעת שלא הכל מושלם, אך שלמה עם הדרך שלי.
וזה משחרר כל כך.